בישראל, כמו גם בשאר
העולם, ישנם גורמים רבים המזהמים את הסביבה ופוגעים ברמת החיים. האחריות בטיפול
ואכיפת נושא השמירה על האוויר הנקי, הייתה בעבר פזורה בין גורמים שונים עד שבשנת
2008, מספר חברי כנסת ועמותת "אדם, טבע ודין" החליטו לעשות משהו בנידון.
כך נולד חוק האוויר הנקי. הוא נכנס לתוקפו בשנת 2011. חוק אוויר נקי אמור לאפשר לא
רק בטווח הרחוק רמה טובה יותר של אוויר נקי אלא גם בטווח הקצר.
נושאים ותקנות בחוק באוויר הנקי
היתרי פליטה - מכיוון
שמפעלים הם הגורמים המרכזיים, חלה עליהם חובה להשיג היתרי פליטה. בלעדיו לא יהיה
להם אישור להמשיך ולפעול. עליהם לצמצם ככל האפשר את גורמי זיהום האוויר תוך כדי
שימוש בפיתוחים הטכנולוגיים המתמקדים ביותר. ההיתר יחודש אחת לשבע שנים.
ערכים - חוק אויר נקי יתבסס על 3 ערכים מרכזיים:
v סביבה – שמירה על הבריאות.
v התרעה - אזהרת תושבים המתגוררים ליד גורם מזהם ושינויים המתרחשים וגומרים לאוויר מזוהם.
v מטרה - להתאים את המערכות כך שיהיו כמה שיותר ידידותיים לבריאות.
איחוד וסמכויות - כאמור, כל עניין הטיפול בגורמי זיהום האוויר יהיה באחריותו של המשרד להגנת הסביבות. יחד עם זאת לראשיות המקומיות תהיה זכות לאכוף ולפעול במטרה להפחית את גורמי זיהום האוויר בסביבתן.
ניטור - מערך הניטור יבוצע ע"י גוף אחד ויפורסם במקום אחד.
הסדרי מגזרי התעשייה
נקבע כי על כל מגזרי
התעשייה השונים להתאים את עצמם לחוק האוויר הנקי. המגזרים הם החשמל, התעשייה
הכימית, תעשיית המתכות, פרמצבטיקה, פסולת ומינרלים. כמו כן, באפשרותו של השר להגנת
הסביבה יהיה לתגמל באופן כספי מפעלים שיבצעו את ההתאמה בצורה מיטבית. כדי למנוע
מצבים של חוסר יכולת לעמוד בחובה מבחינה כלכלית, את ההתאמות אפשר לבצע במשך מספר
שנים.
התקנות עלולות להשתנות עם השנים על מנת לשמור בצורה טובה יותר על איכות הסביבה.
מצב זה ימנע התפתחות של עוד אזורים עם אוויר מזוהם, כמו למשל מפרץ חיפה. כמו כן,
עוזרת בכך גם הסדרת מונה נטו המחייבת את חברת החשמל לספק אחוז מסוים מהחשמל
ע"י רכישתו ממערכות סולאריות.
ניתן להתרשם ממגוון המוצרים והפתרונות בעמוד המוצרים : www.vent.co.il