|
| ||||||||||||
| פחם פעיל - שימושים ותכונות | ||||||||||||
מהו פחם פעיל ? פחם פעיל הינו חלקיק פורוזיבי מאד בעל שטח מגע הנע בין 300-2000 מ"ר לכל גרם של פחם, איור מס 1 ממחיש את הפורוזיביות והתעלות הקיימות בפחם. הפחם עשוי חומרים טבעיים מסוגים שונים, החל קליפות אגוזי קוקוס, כבול, לגניט, עץ ועוד.
בתעשיות רבות בארץ ובעולם משתמשים בפחם פעיל מכיוון שיש לו שטח פנים גדול מאד ואפיניות חזקה לחומרים אורגניים המקנה לו יכולת ספיחת נפחים גדולה של מזהמים יחסית למשקלו ולנפח שלו. על כן הוא משמש גם באפליקציות רבות לסינון וטיהור אוויר בתעשייה.
 כיצד פחם פעיל עובד בפחם הפעיל יש אלפי חריצים, דרכם יכול האוויר לזרום. האוויר נושא עמו מולקולה אורגנית, קרי מזהם, אל אותם חריצים, מאפשר זאת, וכך הפחם מנטרל למעשה את המזהם. תהליך זה נקרא בעגה המקצועית "ספיחה פיזית". בשביל שהספיחה תהיה יעילה, יש צורך שלפחם יהיה שטח פנים גדול. חשוב שרוב השטח יהיה בתוך החריצים. במובן הזה פחם עצים נחשב לטוב ביותר, אחריו פחם שנוצר מעצמות בעלי חיים. זרם גזי מזוהם בתרכובות אורגניות נדיפות ( כגון ריחות, פחמימינים אליפטיים, פחמימנים ארומטיים, קטונים, אתרים ,פחמימנים הלוגניים, גליקולים, כהלים, אסטרים, אלדהידים.) עובר דרך מצא סופח מסוג פחם פעיל עמוק. שטח המגע הגדול, הפורות המיקרוסקופיות והכוחות החשמליים שנוצרים בין משטח הפחם לבין המולקולות האורגניות גורמים לספיחה של מולקולות קטנות מאד ובכמויות גדולות מאד 500-1200 מ"ג מזהם לכל גרם פחם, תהליך זה נקרא בהגהה המקצועית ספיחה.
יעילות הסינון של מתקנים מסוג זה היינה 98-99.9%, נהוג להשתמש במתקני ספיחה כאשר בזרם הגז המטופל קיים ריכוז מזהם נמוך זאת מכיוון שלמרות יכולת הספיחה הגבוהה של הפחם ברגע שמולקולה נספחת אל הפחם יכולת הספיחה שלו יורדת (הוא בעצם נסתם) וברגע שהפחם איננו יכול לספוח יותר המתקן איננו מתפקד יותר. כמו כן ישנה סכנה של הווצרות תאים חמים בתוך מצע הפחם היכולים לגרום להדלקות של הפחם הרווי.
על מנת להפחית את סכנות השריפה מומלץ להתקין חיישני CO וCO2 בפליטה מהמתקן ומערכות כיבוי בתוך המתקן.
מקורות מזהמים בהם יש צורך בשימוש בפחם
בתעשייה המודרנית הולך וגדל השימוש בתרכובות אורגניות נדיפות במיוחד כממסים, השימושים המרכזיים של חומרים אלו הם :
- כמרכיב עיקרי או משני בסיטזות כימיות.
- בתהליכי ייצור תרופות וקוסמטיקה כמרכיב בסינטזה או לציפויים.
- בתעשיית הצבע כמרכיב בצבע או לניקוי.
- לניקוי שומנים בתעשיית המתכת.
- לתהליכי מיצוי בתעשייה התהליכית.
- לניקוי יבש בתעשיית הטקסטיל.
- בתעשיית הדפוס כמרכיב מרכזי בצבע הדפוס.
- כמרכיב מרכזי בתעשיית הדלקים ומרכיב ביניים בתעשיית הגומי.
- כמרכיב מרכזי בתעשיית הדבקים.
טיפול בפחם -
ישנן שתי אפשרויות מרכזיות לטיפול בפחם הראשונה להחליפו, לאחר השימוש בפחם עפ"י חוק יש להטמינו באתרי הטמנה או למחזר אותו (תלוי בחומרים הספוחים אליו). האפשרות השנייה הינה להפסיק את פעולת המתקן ולהעביר דרכו זרם של קיטור או אויר חם (תהליך רגנטיבי) פעולה זו גורמת למולקולות הספוחות להתנתק. מתקן מסוג זה הינו יקר ביותר הן לקנייה והן לתחזוק ולכן לא קיים במקומות רבים בעולם.
למעבר למערכות סינון המכילות פחם פעיל : לחץ כאן
| ||||||||||||
 |
